מה קשר של חינה לבר מצווה בכותל ?
בר מצווה ובת מצווה הוא יום המציין את כניסת הילד לעול מצוות, ואת ההתחברות שלו לשורשים המשפחתיים. במהלך הדורות התפתחו מנהגים שונים בעם ישראל לציון יום הכניסה לעול מצוות.
אצל בנים המנהג המקובל ביותר הוא עלייה לתורה וקריאה בספר תורה. מנהג זה רווח בכל תפוצות ישראל, ורבים בטוחים שהוא מצווה מן התורה ולא יודעים שזהו בעצם מנהג שאינו חובה.
אצל בנות, אין מנהגים עתיקים מקובלים, ולכן יש מקום לכל משפחה לקבוע את צביון האירוע שלה:
הפרשת חלה, קריאת דרשה, טיול, מסיבה, התנדבות, הדלקת נרות – או כל רעיון שיכול לחבר את הילדה למעמדה החדש…
הסבר לטקס חינה
בשנים האחרונות אנו עדים להתפתחות נוספת של מנהגי בר מצווה: רבים עורכים לחתן בר המצווה או לכלת בת המצווה טקס חינה מסורתי.
מנהג זה שהיה מקובל בקרב יהודי המזרח כטקס מקדים לחתונה יצא בארץ משליטתם הבלעדית של יוצאי עדות המזרח בישראל. בנוסף, המנהג הצליח לזלוג לאט גם למסיבות בר מצווה ובת מצווה.
מה משמעות טקס החינה?
במקורו, סימל טקס זה את המעבר של הכלה מבית הוריה לבית בעלה. מטרת הטקס הייתה לברך את הכלה בשפע ובמזל וללוותה בחום לדרכה החדשה. החינה עצמה מסמלת שפע, ברכה וצמיחה, ומריחת החינה על היד היא סגולה למזל טוב.
כפי שניתן לראות, תכני החינה אינם קשורים דווקא לחתונה, ואין כל מניעה להשתמש בטקס נפלא זה בהקשר של גיל מצוות: אף כאן בני המשפחה נאספים כדי ללוות את הילד/ה ברגע המעבר שלו לעולם המבוגרים, ואף כאן יש מקום לברכו לקראת דרכו החדשה בברכת הצלחה, שפע, מזל וכל טוב.
ערך נוסף שיש בטקס החינה הוא התחברות לשורשים, למנהגי המשפחה, לעולמם התרבותי של סבא וסבתא. כשהילד יחווה את השמחה והחום המורגשים היטב באירוע החינה – הוא ירגיש בצורה הכי עמוקה מה הכוח והעצמה של חיבור למסורת, והנה שוב התחברנו לתוכן המרכזי של חגיגת בר המצווה.
מה יותר יפה מלחגוג בר מצווה בכותל, המציין את שורשינו הקדומים בירושלים עיר הכותל, ומיד לאחר מכן להתרגש מטקס חינה המציין את החיבור שלנו לשורשינו בעבר הקרוב יותר.
אז מה זה טקס חינה באמת?
- אז… סיבה למסיבה – יש!
- חיבור לשורשים המשפחתיים – יש!!
- ואם כבר, אז הרווחנו גם אטרקציה מקורית – מה רע?
- אפשר להתחיל בחינה המסורתית!
יש להלביש את בר/בת המצווה והמשפחה בבגדים אותנטיים, מיוחדים וצבעוניים כפי שמקובל בעדות החוגגות חינה. את בר המצווה מכניסים לאולם כשהוא נישא על גבי אפריון או כרכרה.
את הכניסה מלווים בשיירה האורחים אשר לבושים גם הם באותם בגדים מיוחדים, ואוחזים בידיהם מגשי עוגיות ומתוקים כמיטב המסורת.
כאשר חתן או כלת המצווה נכנסים לאוהל הם מלווים בהוריהם, אחיהם, סבתא וסבא. יש מוסיפים מתופפים להעצמת השמחה וההתלהבות בשעת התהלוכה לעבר אוהל החינה שם ייערך טקס החינה המסורתי. בתוך האוהל החוגגים נוהגים בדרך כלל למרוח את החינה במרכז כף היד. את עיסת החינה מורחים בצורה של מטבע – זהו סמל וסגולה לשפע, ברכה והצלחה.
לאחר מריחת החינה נהוג כי ההורים הסבים והסבתות מעניקים תכשיט לילד/ה במתנה. את החגיגה והטקס מלווה מוסיקה הכוללת בתוכה שירים מסורתיים של העדה, שירים המעבירים מסר של ברכה והצלחה.
אין צורך להתרוצץ כדי להשיג את כל הציוד הדרוש. אפשר להיעזר בחברה להפקת חינה שתארגן לכם את כל הדרוש לטקס מאלף עד תו.
אז שיהיה במזל!! הרבה הרבה מזל!! וזכרו שזו הכנה… כי בעוד עשר שנים בעזרת השם תזכו לחגוג את טקס החינה המקורי…
